תקופה ארוכה שמענו על תוכניתו של כחלון שר האוצר למסות בעלים של מי שיש לו למעלה משתי דירות, או מה שנקלט "כמיסוי דירה שלישית".
לאחרונה ועל מנת להעביר את תקציב המדינה (תקציב המדינה הוא חוק שיש להעביר אותו עד למועד מסויים, אחרת על פי סעיף 36א לחוק יסוד הכנסת, תפוזר הכנסת ויש לצאת לבחירות חדשות, וכמובן הממשלה על להתפרק). נקודת זמן זאת היא מרכזית להעברת סעיפים תקציביים שונים ולבצע מיני הפיכות להשגת יעדים ומגמות של סיעות ואף של יחידים בכנסת. על רקע זה, הוכנסו שינויים שונים בחוק המוצע למיסוי שלוש דירות.
כך למשל במקום מי שהוא למעלה משתי דירות יהא חייב במיסוי החדש, שינו זאת למי שהוא בעל של למעלה משתיים וחצי דירות. שינוי נוסף הוא מענק למי שימכור את דירתו הנוספת בעקבות יישום החוק ועוד כמה מיני סוכריות שנוספו בלחץ אישור התקציב.
כידוע החוק התקבל אולם יש לו מתנגדים והתנגדויות. הסיבות להתנגדויות רבות ומגוונות, המס אינו שוויוני, המס מכביד, המס לא יועיל, המס לא יגרום למכירת דירות, המס לא יגרום לירידת שווי הדירות, המס פוגע בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו בכך שהוא פוגע בזכותו של אדם לקניין ועוד ועוד. הגדיל עתון "גלובס" שבמאמר שלו הכתיר את החוק ואת ראש אגף תקציבים באוצר –אמיר לוי כ"איוולת השנה" לשנת 2016. מנגד, אותם מעטים, המצדיקים את המס על דירה שלישית, משתמשים בנימוק של "צדק חברתי", ו"שוויון כלכלי", "הקטנת פערים ועוד מושגים דומים. העיקרון לפי המצדדים הוא, כביכול, לקחת מהעשירים ולתת לעניים. מדוע שאנשים עשירים לא ישלמו הרבה מס, מדוע שיהיו עשירים? ניקח מהם יותר כי יש להם יותר, וכך ניצור צדק חברתי. אכן עיקרון יפה. חבל גם שלא ניתן לקחת שכל מהחכמים ולחלק אותו לטיפשים. העולם היה מושלם.
המקטרגים נגד החוק, טוענים שהחוק משיג תוצאה הפוכה, הוא מגדיל פערים. העשירים יהיו עשירים יותר. לא ארחיב כאן עתה בנוגע לטענה, אלא אומר שהיא בהחלט מבוססת ונכונה. ניתן לקרוא מספיק מאמרי ביקורת בעיתונות הכתובה ובאינטרנט בנוגע לכך. הדעות בנוגע לחוק גלשו לדיון על יסודות הטלת המס. כל מס. קיימים עקרונות במיסוי וכל סוג מס צריך להיות מוטל לאור עקרונות אלו. בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נקבע כי: "אין פוגעים בקניינו של האדם". המס מהווה פגיעה בקניין של האדם. הטלת מס מחייבת עמידה בתנאים של חוק היסוד - לתכלית ראויה ובמידתיות. ברור שהטלת מס גורעת מההון של אדם ופוגעת בקניינו, אולם אם המטרה היא ראוייה ועושים זאת במידה ראוייה, הרי שהפגיעה בקניין מותרת משום שהתכלית המושגת עולה על הפגיעה היחסית. על בסיס עקרונות הצדק במיסוי, מאפשרים לאדם להיות מיוצג. אדם יכול לבחור להיות מיוצג, הוא יכול לבחור את המייצג שלו ולשלוח אותו במקומו בפני רשויות המס על מנת שייצג אותו.
ההיגיון מנחה שעובדי רשות המיסים הם מקצועיים ויש להם יתרון על האדם המצוי,
לכן הוא יכול לבחור מייצג מקצועי, על מנת שלא יהיה יתרון לצד אחד. עיקרון נוסף הוא
זיקה למדינה – אני חייב במס במדינה אם יש לי זיקה למדינה ואני מיוצג בה. זיקה כתושב,
או כאזרח ומיוצג בה על ידי זכויות שונות. כך מצד אחד חובה לשלם מס,
ומאידך זכאות לזכויות. כל הטלת מס צריכה להיות מוארת באור של צדק, שיוויון והגינות.
מקובל לראות שני סוגי צדק – צדק אופקי וצדק אנכי.
צדק אופקי – אנשים עם אותה יכולת כלכלית, יקבלו יחס זהה ויישאו באותו נטל מס.
שני אנשים עם אותה יכולת כלכלית שמשתכרים משכורת זהה, ישלמו גם מס זהה.
צדק אופקי. שיוויון. צדק אנכי – אנשים עם יכול כלכלית גדולה יותר, צריכים לשאת בנטל יחסי גדול יותר. לשלם שיעור מס גבוה יותר. למשל אדם עם יכולת כלכלית של 100 ישלם מס של 20, בעוד שאדם עם יכולת כלכלית של 200 ישלם מס בסך 50 – כלומר שיעור מס גבוה יותר.
מס אמור להיות מוטל על אירוע, על עסקה, אבל לא לעצב את העסקה. המס לא אמור לגרום לי לבצע עסקה, או להמנע ממנה. צריכה להיות "ניטרליות כלכלית", אחרת אנשים ישנו את צורת העיסקאות שלהם וידווחו באופן שיקרי – כלכלה שחורה. אם המס מהווה גורם כל כך משפיע, אנשים יעדיפו "לנסח" את העסקאות מחדש ולהכנס לצורה של כלכלה שחורה, העלמות מס, דווחים לא נכונים ועוד. אסור שהטלת מס תערער את "הניטרליות הכלכלית". מדובר בעיקרון על בדיני מיסים לפיה יש להעדיף את המהות הכלכלית האמיתית ולא את הצורה הפורמלית השגוייה שלה. אם קיומו של מס גורם לאנשים לדווח על עסקה בצורה פורמלית שגוייה, סימן שיש כאן ליקוי שהמס גורם לו. ובכן אתם מוזמנים לשפוט האם צדק ומיסים הולכים יחדיו ובמיוחד לנסיונות הלא נגמרים של כחלון להטיל מיסים על דירות מגורים.
אין באמור לעיל להוות ייעוץ או תחליף לייעוץ. ניתן לפנות בשאלות והערות למייל : janashuki@gmail.com או לטל' 050-6209256
